סמינריון
בספרות
החכמה סימסטר
א, תשס"ו.
החכמה http://imp.lss.wisc.edu/~mfox/WisLit/
סימסטר
א, תשס"ו.
פפרופ'
מיכאל פוקס
שעות
קבלה: השעה לפני
ואחרי
הסמינריון,
אבל יש לברר
מראש. תשלח
לי מייל או
תדבר איתי
אחרי השיעור.
ניתן גם, או לקבועתקבע
פגישה מיוחדת.
הגדרת
הקורס:
הסמינריון
נוקט בגישה של
חקר תולדות
המחשבה. כל
תלמיד יחקור
נושא אחד
מספרות החכמה
הישראלית
(משלי,
איוב,
קהלת,
בן סירא, חכמת
שלמה, הטכסטים
החכמתיים מקומראן)
במטרה למקם
את הנושא
אותו בהקשר
של
ספרות
החכמה
הבינלאומית
שלפניו ושלאחריו
(במצרים,
מיסופוטמיה,
סוריה,
וישראל).
דרישות
הקורס, לפי
סדר החשיבות:
כניסה
לכיתה
בלי איחור.
הבאת
ספר תנ"ך לכל
פגישה.
1 נוכחות—עירנית—בזמן
הצגת העבודות
של האחרים.
2. הכנה
לקריאת
טכסטים
לפני השיעור
בו אנו דנים
בהם.
בחינה
קצרה בסוף
הקורס: על
חומר הקריאה והשיעורים שהועברו
ע"י התלמידים
הסמינריון.
.
3 עבודה
סמינריונית:
הצגה מחושבת
ומוצלחת.
ראה למטה..
4
עבודת
סמינריונית
בכתב: מחושבת
היטב, כתובה
באופן מאורגן
ובסגנון יפה
4
בחינה קצרה
בסוף הקורס:
על חומר
הקריאה וההרצאות של
האחרים.
(יהיו שאלות
מיוחדות לאלה
שהשאלות
הרגילות מבוססות
על הרצאותיהם.)
אנחנו—לרבות
המרצה—חייבים
ללמוד אחד
מהשני.
הסמינריון
נותן הזדמנות ללמד
במסגרת
אוניברסיטאית.
הסמינריון
הוא צעד ראשון
במחקר,
והעבודה
הסמינריונית
היא התגשמות
המחקר בצורה
כתובה.
הבחינה
אמורה לזרז
אתכם לקרוא את
ערכי המבוא
לנושא ולגם
ללמוד אחד
מהשני כמו
שרגילים
ללמוד
מהרצאות הפרופסורים.
R. E.
Williams, The Tree of Life.
לקט
טכסטים
מספרות החכמה:חכמת
אמנמאפת:
הכל, או לפחות: הפתיחה
(ע' 169 בגרינץ) + "בתים"
(כלומר,
סעיפים או
פרקים) 1, 2,
3, 5, 6, 7, 11, 13, 18, 20, 21, 23, 25, 30.
ספר אחיקר, שו'
88-79; 108-107; 148-142; 171-166; 178-176.
(המיספור
לפי בצלאל
פורטן,בצלאל אוסף
תעודות
ארמיות
ממצרים
העתיקה, עם עדה
ירדני. 1999, כולל
תרגום עברי.)
משלי (א, ח,
כב 17-כד 22)
קהלת (א, ב,
ז, י)משלי
(תלוי
בזמן)א, ח,
כג
קהלת
א, ב, ז
בין
סירא א*, ט,
י, כד*, מב 20-11
(*
רצוי לקרוא
פרקים אלה
ביוונית, אבל
תרגומו של סגל
באתר שלי.).*
ספר
חכמת שלמה א; ב; ה;
ו; ז 19-ח 21; י 9-1.,
ב, יא*
מטכסטים
מקומראן*:
ההוראה
החכמתית א'[1]
העבודה
הסמינריונית:
נושאים
מוצעים
לעבודת
הסמינריון:
עקרונית:
[נושא
מסויםא'
בספרות החכמה,
בהתחשב
במיוחד בספר מסויםב'.
הצעה:
מי שלומד
יוונית,
מצרית, או
אכדית, יבחר
בנושא
שבמרכזו
הספרות האותה
שפה.
דוגמאות
של נושאים:
היחס
לאישה, או
מעמד האישה בספה"ח
ותפקיד
המלכות
המלך
הקיום
לאחר המוות
והגורל והדטרמיניזם,
או:
"חיים"
ו"מוות"—משמעות
המושגים בספה"ח
דמות
האלהים בחכמת
אמנמאפת
ומשלי
חופש
הרצון וחופש
המעשה הספה"ח
העני
בעיני
החכמים
כוחות
הדיבור
ספר
חכמת שלמה
כהבעה של
הסטואה
האמצעית (לתלמידי
פילוסופיה)
חינוך
ילדים: תפיסות
ושיטותמתידולוגיה
בחינוך ילדים
נימוסין
כומוסר
הבעיה
שעל עיוותי
הצדק, אום
"צדיק ורע לו
וכו'" בספרות
החכמה הדידאקטית
מיגבלות
הדעת האנושית
דתיות
ציבורית
ופרטית
צדק
חברתי
ומניעיו
יראת
יהוה
ויראתהאל
ו האלים:
משמעותה
ותפקידיה
התגלות
האלהים
ודבריו
היחס
בין סכלות
ורשעות
היחס
בין חכמה וצדק
מזמורי
החכמה[2]
מעשי
האלהיםדרכי
הפעילות של
האלהים ב(מה
בעצם האלהים עושה לפי
ספה"ח? האם הוא
מתערב
במאורעות או
עומד במרחק?
משפיע על חיי
האומה או רק
על חיי הפרט? ועוד.)
משלי
ובספה"ח
המצרית
הטקסטים החכמתיים
מקומראן
בהשוואה
לחכמה
הישראלית
המוקדמת יותר,
בעיקר ס' משלי.[3]
ספר החכמה
מהגניזה
בקהיר[4]
בריאת
העולם: תפיסות
ותפקידים
בספה"ח
בשבוע
השני של הקורס
נחלק את
הנושאים לפי
בקשתכם.
(שני
תלמידים
התבקשו להיות
אחראים על
השבועות
הראשונים
וכבר קיבלו
נושאים.)